והְחְֶלטְַנוּ
דַּי
וְנִפְרַדְנוּ לָלֶכֶת.
וְאָמַרְנוּ
לִבְכּוֹת לֹא
עַכְשָׁו כִּי
סְתָו וְשַׁלֶּכֶת.
ולְחָשְַׁנוּ
נאֵָחֵז בֶּעָבָר
וְנַמְשִׁיךְ
לָלֶכתֶ.
השירים בספרה השני של המשוררת מרים אדלר אילני משקפים תחנות שונות
בחייה הבוגרים.
בשירים באה לידי ביטוי עוצמה של צמיחה ובשלות, ענווה ולמידה, פיוס וקבלה,
והם מכילים גם כאב של יתמות ואובדן של היקרים והאהובים בחייה.
אלו שירים של אישה בוגרת, שעומדת מול אהבה שהיא תערובת של יסודות
מנוגדים -קרבה גדולה, מול נטישה ואכזבה.
השירים מנהלים דיאלוג סמוי וגלוי עם דמויות תנ"כיות ידועות המאירות צדדים
שונים בחייה של המשוררת, ומכריחות אותה לבחון לא פעם גם את עולמה באור
חדש.