כשרוח נשבה / רחל מלינה

 הוא ניתק מהעץ 
כשהרוח נשבה. 
על כנפיה נישא מעל גבעות ועמקים, 
סלעים ושדות, 
ארצות וימים,
מרחקים ומרחבים.
נבלע בעין הסערה, 
בהווה שיחזר את העבר,
גם את העתיד ראה. 
כולו מסוחרר 
כמעט ללא הכרה נחת על האדמה.
התחכך בשונים ובדומים לו. 
נהדף למים שוצפים, קוצפים 
נזרק מגדה לגדה.
כולו חבול, צהוב ומעוות 
אך עדיין צף, לימָה רגועה נסחף.
רוח קלילה על פניו החליקה,
אדווה הייתה לעריסה. פכפוך המים 
כשיר ערש לאוזנו נלחש 
ובדממה אין סופית נרדם. 
 

Please reload

ענת -  מייל:  anat@medan-pub.com

אודי - טלפון: 052-3360483 מייל: udi@medan-pub.com

© 2018 אתר תדמית - Wix Master מקבוצת Fly Guy