״בחוץ רוחש לו עולם רווי תשוקות ומעללי חיים, ואני כלוא בתוך פעמון זכוכית גדול וכבד מנשוא, שנחת וסגר משמיים על רוחי, ביתי ואדמתי. כמאחר לנשף אני מביט אל ההוללים מצוהר אפל. מגדל נושן, מוקף חומה, שסולמו הוסר. גופי קר, עטוי במעיל בדידות קיומי. טעם תפל רוחש תמיד בפי. אינני שייך להם. דחיתי עצמי מקרבתם״.
מה מניע בן דור שני בקיבוץ ותיק בגליל, להסתגר בביתו ולבחור בניתוק מכל חבריו ואורחות חייו. גורל בני משפחתו אשר השכול פגע וכרסם בהם, עומד בבסיס מארג היחסים הסבוך והטעון כבר ממילא. קשר חיצוני הוא מוצא בשיטוט באתרי הכרויות, בחיפוש אחר דמות אישה אשר תפצה על פגעי הילדות בבית הילדים של הלינה המשותפת.
מחרוזת סיפורי עבר ואירועי הווה, המשלבת כתיבה בשפה גבוהה, המהולה ברזון מילולי הנכפה ע״י התקשורת עם הנייד החכם. הגיבור מתקיים בחלל רוחני ללא אחיזה וללא הפרדה בין מציאות ודמיון, מלחמה או בריחה מן הסדר החברתי של הארץ, הנכפה עליו מתוקף הוויית חיינו.
ילדות בקיבוץ, משפחה שכולה, שרות צבאי, מלחמה, נישואין, ילדים. גירושים... סקרנות, תשוקה והתמכרות להזיות ארוטיות. הרס ואבדן האמונה והמשמעות.
אורי שרפברג יליד 1953. נולד וגר בקיבוץ בגליל. למד בבתי ספר לצילום וקולנוע. אמן, יוצר רב-תחומי המשלב בעבודותיו מטוה סבוך ומורכב של כתיבה, צילום ופיסול מעשה ידיו. ״גשר הספקות״, ספרו הראשון, יצא בהוצאת גוונים.