"בלילות הדלקנו מדורה, והאוויר הפתוח עם הכוכבים הזרועים בשמיים, גרם לי לחזור ולהפליג עם הזיכרון לסיפורים מין העבר, אולי אפילו עד מימי הים התיכון, ועד לאניית הקרב הבריטית שבמקור הייתה בכלל בהודו, ושטה במי האוקיינוס כבר בזמן מלחמת העולם הראשונה, אבל שבעים שנה לפני המסע הזה בשבילי ישראל, עם בני הבכור ועם עוד כמה חברים טובים, היא נשאה עליה בין השאר את אבי זיכרונו לברכה, ואולי גם הוא נשא באותו זמן את עיניו לשמיים והפליג אחורה בזיכרונו אל ילדותו בעיר פלובדיב שהיא העיר השנייה בגודלה בבולגריה. מי יודע - הזיכרונות שלנו הולכים ומפליגים לפעמים מדור לדור אחורה עד קצה הימים ובחזרה, למקום הזה שאתה יושב בו, ובארץ שאתה אוהב ועליה לחמת לא פעם ולא פעמיים, לא רחוק מ"שביל ישראל", בדרך אל בתך הצעירה שגרה עם משפחתה וילדיה בקצה הצפוני של הארץ, מהלך כמה מאות קילומטרים מהמקום שבו אתה נמצא."
סיפור חייו של חיים תמיר, "האיש על הטרקטור", שזור בדברי ימי המדינה. סיפור שמתחיל בערים פלובדיב ופזרדשיק בבולגריה, לפני יותר ממאה שנה. סיפור על יהודים שהחליטו לעזוב את ארצם ולבוא לבנות את ביתם כאן בארץ. סיפור שאת חלקו ניסינו לגולל כאן בקצרה, מעל דפי הספר הזה, ואת סופו אין איש יודע מין הסתם לשער.
ברגעים אלו ממש נמסר הספר החדש לחיים. איזו התרגשות!