כשאני נכנס לביתו הוא לוחץ את ידי לחיצה קצרה וחזקה. לפני שבועיים מלאו לו תשעים וזה כבר הספר השלישי שהוא מוציא אצלנו. קדמו לו "עלים נישאים ברוח" – ביוגרפיה רחבה ומרשימה על הזמן שבו עבד במכרות אצל הגרמנים אחרי שכל משפחתו נספתה. "המאבק על המדבר" – ניסיון מעורר השראה להתוות תכנית שתציל את אפריקה מהתייבשות (כן. יש אנשים שבגיל כזה מתעקשים להרחיק את עצמם בכוח ממכאובי הגוף ולהישיר מבט לעבר מכאובי העולם) – ספר המתבסס על ניסיונו ארוך השנים כמתכנן ערים וכמהנדס נוף, ועכשיו הספר השלישי, שהוא בעצם ספר המשך ונקרא "חגורת מגן ירוקה".
לחיצת היד היא קצרה, כי עוד רגע הוא יצא לעבוד קצת בגינה, מחוץ לביתו בשכונת אחוזה בחיפה, או שיצא להרצות בהתנדבות באחד מבתי האבות בסביבה. היא קצרה משום שהוא כבר שוקד על כתיבת ספרו הרביעי, הפעם ניסיון לתרום מניסיונו לראות איך אפשר לחשוב קצת אחרת על בעיית המים בישראל ההולכת המתייבשת.
ושכשאני עולה במדרגות לעבר ביתו עם הספרים, מעט מתנשם ממאמץ הטיפוס, אני שב ומזכיר לעצמי כמה השראה ועידוד האיש הזה מעורר בי, ועד כמה הוא שב ומזכיר לי, במיוחד בימים מעט אפורים של "התייבשות", כמה חשובה המלאכה שאנחנו עושים בהוצאת הספרים שהקמנו לפני עשר שנים – לתת קול ובמה דווקא לאנשים כאלה, כמו ד"ר אליעזר שוורץ, שקולם אולי נשמע קצת פחות בישראל של ימינו.
אז לחיי הספר הבא אליעזר!
כל עוד אתה כותב אני מוכן לעלות ולרדת בריצה גם אלף מדרגות (נו טוב – מדי פעם אפשר לקחת הפסקה ולשבת), ולעשות את הכל כדי שגם הספר הבא שלך יעשה את כל הדרך הארוכה מכתב היד הצפוף, דרך העריכה והעיצוב הגרפי, למכונות הדפוס ועד ללב הקוראים בבית.
אודי בן-סעדיה
עורך ראשי