בָּאתִי אֵלֶיךָ
בָּאתִי אֵלֶיךָ,
לֹא יָדַעְתִּי דָּבָר.
עַד שֶׁבָּאתִי — כָּתַבְתִּי חֲרוּזִים,
בְּלִי הָעִקָּר.
אֲבָל עַתָּה — לָמַדְתִּי וְלָמַדְתִּי וְלָמַדְתִּי מִמְּךָ
וְהָלַכְתִּי, הָלַכְתִּי, הָלַכְתִּי
עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֵלַי, הֶאֱמַנְתִּי בְּךָ.
וְעַתָּה — אֲנִי עֵירֹם וְעֶרְיָה
בִּפְנֵי בּוֹרֵא עוֹלָם,
עֵירֻמָּה לְגַמְרֵי בְּפָנֶיךָ,
עֵירֻמָּה בִּפְנֵי קוֹרְאַי.
אֲנִי רַק אֲנִי,
כָּל פְּחָדַי לָבְשׁוּ שִׁירָה,
וַאֲנִי כְּבָר אֵינֶנִּי חוֹרֶזֶת,
אֵינֶנִּי פּוֹחֶדֶת
לִכְתֹּב אֶת
הָאֱמֶת
הָעֵירֻמָּה.
Bình luận